שרידי העבר של החרמון ומורדותיו היו לנו, עד לשנים האחרונות, כפני ארץ נעלמה. מעבר מזהר היה הגליל והגולן – שטחים נחקרים ומוכרים, ומעבר מזה בקעת הלבנון ורכסי מול הלבנון, ששרידים עתיקים נסקרו ותועדו. ואילו אזורי ההר עצמם והחורן הסמוך, כפסע שלא נסקרו כלל. במקומות אלה נתגלו לא אחת כתובות מפתיעות, אך שמען דרך ספרי ארכיאולוגיה, ששרידיהם מובאים לפנינו בספר זה.
מקובל על החוקרים כי כאן היה מקום משכנם של היטורים – עם שמקורו ערבי, ואף הגנאלוגיה המקראית מייחסת אותו ליטור ישמעאל – אך הוא מוכר לנו בעיקר כישות פוליטית ואתנית בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית הקדומה, והמקורות, וביניהם יוסף בן מתתיהו במיוחד, מתארים את היחסים בין היטורים לבין היהודים בארץ ישראל בימי בית שני. שמעון דר נטל על עצמו את התפקיד הקשה של איתור ואפיון שרידי תרבותם של היטורים, בעיקר בהמשך התקופה הרומית ובתקופה הביזנטית.
בחסרונם של מקורות כתובים עולה עוד יותר ערכה של החקירה הארכיאולוגית כמקור עיקרי, ולעיתים בלעדי, ללימוד ההיסטוריה והתרבות של עמים ועמי־ארץ. שמעון דר אכן מתמודד בהצלחה עם משימה נכבדה זו, מן הסקר הארכיאולוגי, שממצאיו טבעו אינם לכאורה אלא לקט וחיבור של שרידים אילמים, עולה לפנינו תמונה מרתקת וחיה של יישוב התאבק על קיומו והתפתחו בתנאי ארץ קשים.
המחבר קנה לו ניסיון רב בתחום המחקר האזורי, באמצעות הסקר הארכיאולוגי והחפירות המצומצמות שנערכו באתרים נבחרים. בעבר זיכה אותנו בעבודות חשובות על עמק חפר, ואחר כך בעבודת דוקטור רחבה היקף, שאף פורסמה כספר עצמאי, על חידושיו מערערים ומעשירים כאחד את הידע. מחקר זה, כמו מחקריו האחרים, אינו רק תיאור של שרידים בשכבות, אלא בניית מסגרת היסטורית רחבה תוך ניסיון להסביר את תהליכי ההתיישבות, את התנאים הכלכליים והחברתיים ואת השינויים שחלו בהם.
הספר שלפנינו מציג תמונה נאמנה של חיי האנשים בכפרים, באחוזות ובעיירות. המחקר מלמד כי גם היטורים נטמעו, אך ניכר עדיין כי כאן היו נתוני פתיחה קשים יותר. הסקר הארכיאולוגי השיטתי חייב אותנו ואת קוראיו לעבור שלב אחר שלב באורח החיים התלולי והמורכב של ההר והסובב, כפי שהתקיים במשך מאות שנים.
יורם צפריר