​

​

​

​

ארכיאולוגיה בצל המלחמה: שימוש בשיטות מחקר ארכיאולוגיות לאיתור נעדרים / ד"ר איילת דיין, מנהלת תחום מחקר והתמחויות בארכיאולוגיה, רשות העתיקות

​

ביום שמחת תורה, כ"ב בתשרי התשפ"ד (7.10.2023), פרצו אלפי מחבלי חמאס ואזרחים פלסטינים מרצועת עזה את גדר הגבול וביצעו מעשי טבח והרס ביישובים ובקיבוצים בעוטף עזה, בדרכים ובחניון רעים, בו התקיימה מסיבת המוזיקה "נובה". כ-1,200 אזרחים וחיילים נרצחו או נהרגו בקרבות, ומאות בתים נשרפו. איתור וזיהוי הקורבנות היה מאתגר בשל האלימות הקיצונית.
שבועיים לאחר הטבח, יצאו צוותים של רשות העתיקות לבקשת צה"ל לאזור עוטף עזה לחפש שרידי נעדרים ביישובים שהותקפו ובשטחים פתוחים. בשל מצב השתמרות גרוע של שרידי האדם בזירות הטבח, הוזעקו הארכיאולוגים לבצע סריקות וסינון של זירות שרופות – מבנים, רכבים ושטחים פתוחים. הצוותים פעלו במשך כשנה בקיבוצים בארי, ניר עוז, כפר עזה, כיסופים, נתיב העשרה, רעים, סופה, חולית ובחניון מסיבת הנובה, וכן נסרקו כבישים, שדות פתוחים ומאות כלי רכב. מכיוון שלא היה ניסיון קודם במצבים כאלה, השיטות והאמצעים גובשו תוך כדי פעולה, כשהצוותים התייחסו לזירות כאתרים ארכיאולוגיים, תוך שימוש בניסיונם המקצועי. שיטות הסקר, החפירה והתיעוד בארכיאולוגיה, בדגש על קונטקסט ארכיאולוגי, סייעו לאיתור נעדרים וסגירת מעגלים עבור המשפחות. בהרצאה יוצגו דוגמאות לזירות מורכבות ושיטות עבודה להתמודדות.