ספר זה מציג את התרגום הראשון לעברית של הלוחות בכתב היתדות מאל־יהודו, ירושלים החדשה בבבל. לוחות אלה המתעדים את אורח חייהם של בני יהודה הגולים, שנאבקו כדי לבנות את ביתם ואת קהילתם בארץ חדשה, מקימים לתחייה את מסכת חייהם. כאשר כורש, מלך פרס, הכריז בשנת 539 לפנה"ס כי היהודים יכולים לשוב למולדתם, חלקם אכן נענו לקריאתו וחזרו לירושלים, אך רבים נשארו בגולה. לוחות אלה, ששופכים אור חדש על פרקים היסטוריים בתולדותינו, מהווים חלק מאוסף סינדי ודוד סופר והושאלו באדיבותם למוזאון ארצות המקרא ירושלים. תרגום הלוחות לעברית נעשה ביוזמת פרופ' וואין הורוביץ.