אוצר הכתובות העבריות הקדומות הנוגש בזה לקורא ולחוקר הוא העשיר והחשוב ביותר מאז גלויים של כתבי לכיש. ולא רק מבחינת מספר האוסטרקונים, המכפילים בקרוב את מספר הכתובות שנודעו עד כה, אלא גם בגלל עניינם המיוחד. לראשונה נתגלו כאן חלק של ארכיון מצודה מרכזית ביהודה, השופך אור על המינהל הממלכתי בימי בית ראשון. מתוכנו למדים אנו על תכנון וסדרי הרישום המדוקדקים של בית־מחסנים מרכזי, על דרכי העלאת מס ממקומות שונים, על תנועת גדודי צבא, הרכבם ואספקתם, על ארגון הדרכים ורשת המצודות בנגב וכיוצא בעניינים אלה. מקצת האוסטרקונים קשורים במקדש שנתגלה בערד, ובהם שמות משפחות כהנים ידועות מן המקרא. אחד המכתבים נשלח מירושלים ובו נזכר לראשונה בית־המקדש (בית יהוה). במכתבים אחרים נרמזים אירועים היסטוריים, ובאחד מדובר על משלחת תגבורת הדחופה לנגב על־מנת לקדם פניו של התקפה אדומית. אחד האוסטרקונים היא תעודה של מלך יהודה על עלייתו לכס־המלוכה ועל מצב חירום הקשור במצרים, והוא כנראה מכתב של יואחז בן יאשיהו למפקד ערד. הכתובות של ערד אינן באות מפרק־זמן אחד. הן נמצאו בשכבות המצודה המשתרעות מתקופת המלוכה המאוחדת ועד סוף ימי בית ראשון. מכאן חשיבותן הרבה גם מבחינה פלאוגרפית, בנסחן את התפתחות כתב־הספרים העברי במשך תקופת המלוכה על נתונים ארכיאולוגיים. אליהם יש לצרף את הכתובות הארמיות השייכות למינהל של מצודה שירשה את מקום המצודה הקדומה בתקופה הפרסית. 85 שמות פרטיים שונים הנזכרים בכתובות העבריות נתוספת של 31 שמות שבאוסטרקונים הארמיים הם אוצר השמות העשיר והמגוון ביותר מתקופה זו שנתגלה עד כה בארץ.
בספר זה מתפרסמות לראשונה כל הכתובות, צילומיהן, תעתיקיהן, פירושיהן ופירושן השלישי הרעיוני. מצורפים להן דיון פלאוגרפי מפורט, סיכום ענייני היסטורי, וכן מילון הכולל את כל אוצר המלים ושימושן.
מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת